כתבה: ענבל רשף, מאפיינת חוויית משתמש וכותבת מיקרו-קופי ותוכן שיווקי
לפני הכל, נתחיל בווידוי - המאמר הזה קצת אמביוולנטי.
מצד אחד, הוא סוקר את ה"חסרונות" של השפה העברית ואת הקשיים שהשפה הזו מציבה בפנינו ככותבים באופן כללי, ובאופן ספציפי ככותבים לממשקים דיגיטליים. מצד שני, אם נעשה רגע reframing (דוגמה מצוינת למילה שאין לה תרגום מספיק טוב - נושא שניגע בו בהמשך), אז הקושי הופך לאתגר, והשונה והמוזר הופך למיוחד ואקזוטי.
כן, הרגע קראתי לעברית שפה אקזוטית! אבל ברצינות, עברית היא באמת שפה מיוחדת ונדירה – לפחות מבחינה סטטיסטית, לא הרבה אנשים דוברים אותה. אני אוהבת לדבר עברית, אני אוהבת לכתוב ולקרוא בעברית, אני אוהבת לשמוע מוזיקה בעברית. קוראים לי ענבל ואני אוהבת עברית.
אז מה כל כך מיוחד בכתיבה בעברית? בחרתי להתמקד בארבעה מאפיינים מיוחדים, הבולטים ביותר בעיניי, ולשתף את דרכי ההתמודדות שעוזרות לי בדרך כלל.
1 - טרמינולוגיה
מילים כמו:
unsubscribe, unfollow, publish, compile, archive, feature, swipe, upload, scroll, checkout
בעולם הממשקים הדיגיטליים, יש חשיבות גדולה לטרמינולוגיה, ומה לעשות - הרבה מהמונחים הם באנגלית. נראה שלכל המילים האלו יש תרגום כזה או אחר בעברית, אבל בהרבה מקרים הן פשוט נשמעות פחות טוב, ובמקרה הרע אפילו לא ממש מובנות.
אין פתרון קסם למקרים כאלה ובדרך כלל צריך פשוט להפעיל שיקול דעת ויצירתיות. אבל הנה כמה פתרונות שיכולים לעזור:
א. העברה פונטית של המילה לעברית (תעתיק)
למשל: צ'אט, פיצ'ר, טיימר, סטורי. שימוש כזה חייב להיות מושכל, להתחשב באפיון השפה של המותג ולהתאים לקהל היעד שלו. יש מילים כמו אימייל או מייקאפ שהשימוש בהן כל כך נפוץ, עד שאפשר להניח שרוב האנשים מכירים אותן. לעומת זאת, מילה כמו אנסבסקרייב (unsubscribe) תיראה ותיקרא מוזר מאוד בתעתיק. לכן גם אם התרגום מסורבל יותר, כדאי להפעיל שיקול דעת ולראות מתי מתאים להשתמש בתעתיק ומתי לא. המבחן הוא עד כמה המילה מוכרת בגרסת התעתיק שלה, ועד כמה קל לקרוא אותה.
ב. להעדיף משמעות על פני תרגום אחד לאחד
לדוגמה: Update your app to enjoy its latest features - עדכנו את האפליקציה כדי ליהנות מהיכולות החדשות ביותר. האם "יכולת" היא המילה המתאימה ביותר לתיאור feature? לא בטוח, אפשר גם להשתמש ב: כלים, אפשרויות או מילים אחרות בהתאם להקשר ולמה שנוסף באמת לאפליקציה. שימוש במילה כמו "מאפיין" או "תכונה", שהן התרגום הישיר של feature, עלול להפוך את המשפט הזה למסורבל ולא ברור. במקרה כזה, שימוש בתרגום חופשי יותר של מילים עוזר לשמר את המשמעות של המשפט כולו.
ג. שימוש במילה בשפת המקור גם כאן, השימוש חייב להיעשות ברגישות לקהל היעד ולאפיון השפה. אתר קניות שפונה לקהל צעיר יחסית, כנראה יכול להרשות לעצמו לשלב מילים כמו Wishlist או Sale בלי לפגוע בשמישות שלו או בטבעיות השפה.
2 - זכר ונקבה
השפה העברית היא שפה מפלה, ולרוע המזל, מדובר באפליה על בסיס מגדר. אפשר לראות דוגמה לכך בסיומת "ית" (סדרן לעומת סדרנית, מנכ"ל לעומת מנכ"לית) שאמורה להבדיל בין זכר לנקבה, אבל בפועל יש בה גם אלמנט מקטין. כל כינויי הגוף בעברית, חוץ מגוף ראשון יחיד, מזוהים עם מגדר כלשהו. אם אני רוצה לפנות ישירות - או אפילו באופן עקיף - למשתמשים ולמשתמשות שלי, יהיה לי קשה מאוד לא לצבוע אותם במגדר כלשהו.
מה הבעיה בזה בעצם
אם אני רוצה ליצור ממשק שיחתי, כלומר כזה שמדמה שיחה עם מי שמשתמש או משתמשת בו, יהיה מוזר מאוד לפנות למשתמשת בלשון זכר או למשתמש בלשון נקבה. אילו דיברתי עם מוכר בחנות, והוא היה אומר לי "תחתום פה", הייתי חושבת שכנראה משהו לא בסדר אצלו. מעבר לסתם תחושה מוזרה, בחירה להשתמש בפנייה שמזוהה עם מגדר אחד עלולה לגרום למגדר השני להרגיש שהוא מחוץ לתמונה, שפשוט לא מדברים אליו. ומי רוצה להיות במקום שבו הוא מרגיש לא שייך?
אם המוצר מיועד מעצם טיבו למגדר אחד, באמת אין סיבה שלא לפנות בצורה מגדרית שמתאימה לו. אבל אם החלוקה היא אפילו 80%-20% לטובת מגדר מסוים, האם באמת אפשר לחיות בשלום עם 20% מהמשתמשים שמרגישים לא שייכים? ובכל מקרה, בדרך כלל, לא יהיה לנו כזה מזל, וקהל היעד לא יהיה מחולק בצורה כל כך נוחה.
אז מה אפשר לעשות
בגדול, יש חמש צורות לכתיבה א-מגדרית שכנרת יפרח מתארת בספרה מיקרו-קופי: המדריך המלא:
מילים שמתאימות גם וגם - בעיקר בגוף שני: חזרת, כתבת, הצטרפת, ראית; אבל גם בגוף ראשון: ראיתי, הבנתי, רוצה, קיבלתי, שכחתי וכדומה.
שם הפועל או שם הפעולה - להוסיף, לקנות, להצטרף, לשלוח; או הוספה, קנייה, הצטרפות, שליחה.
לשון רבים - זו חצי רמאות, כי בכל זאת מדובר בלשון זכר. אבל אלא אם כן את מרב מיכאלי, בדרך כלל נפנה לקבוצה שמכילה גם גברים וגם נשים בלשון רבים. אני אישית חיה בשלום עם הפתרון הזה, כל עוד הוא באמת מתאים לטקסט ולא נבחר מתוך חוסר מחשבה.
אפשרות נוספת היא לנסות לחשוב על ניסוחים יצירתיים שלא מצריכים שימוש בפועל. למשל, בממשק שעוסק בחלוקת תשלומים, במקום "אני משלם יחיד/אני משלמת יחידה" אפשר להשתמש ב"כל התשלומים עליי". כמו תמיד, גם כאן, הניסוח צריך להתאים לשפת המותג וקהל היעד.
למתקדמים - ממשק מפוצל, שיכול לזהות את המגדר של המשתמש/ת לפי נתונים שקיימים במערכת או פשוט לשאול את המשתמשים בתחילת התהליך איך הם מעדיפים שיפנו אליהם.
3 - מילה אחת, משמעויות רבות לה
מי מאיתנו שעוסקים בעולמות חוויית המשתמש, כנראה כבר נתקלו בצילום המסך הידוע שבו משתמש מנסה לבטל פעולה כלשהי באייפון, והמערכת מציגה בפניו בחירה בין שתי אפשרויות - ביטול או בטל.
יכול להיות שהמצב הזה יכל להימנע עם אפיון שונה, אבל יכול להיות גם שמדובר בתרגום אוטומטי של המילים undo ו- cancel, שלרוע המזל מיתרגמות לאותה המילה בעברית.
גם גוגל לא הצליחו לדלג מעל לבור הזה: בגוגל Maps לחיצה על הכפתור "צא" (כנראה תרגום של exit) תפסיק את הניווט, אבל בהקשר של אפליקציית ניווט אפשר בקלות להתבלבל ולחשוב שהכוונה היא דווקא "צאו לדרך".
סביר שתיתקלו בבעיות כאלה בעיקר בתהליכי תרגום או לוקליזציה של ממשק קיים, אבל גם כשמדובר בממשק חדש חשוב מאוד להיות מודעים ולבדוק אם המילה או המילים שבחרנו יכולות להשתמע לשתי פנים.
איך סיפורי משתמשים יכולים לעזור כאן
ביל גייטס אמר פעם Content is king, אבל כולנו כבר יודעים שהמלך האמיתי הוא Context - הקשר. אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו ככותבי מיקרו-קופי הוא לשאת את הגביע הקדוש של ההקשר בכל רגע נתון. הקשר הוא מה שיכול להפוך את המיקרו-קופי שכתבנו מהברקה גאונית למכשול מתסכל בשביל המשתמשים.
טכניקה מעולה שעוזרת לתרגל הבנה של הקשרים, ואמפתיה למשתמשים באופן כללי, היא כתיבת סיפורי משתמש שלקוחה מעולם אפיון חוויית המשתמש. סיפור משתמש מתאר סיטואציה כלשהי, אמיתית או מדומיינת, של משתמש או משתמשת בתוך המערכת. כל סיפור אמור לתאר צורך ספציפי של משתמשים ואיך המערכת עונה עליו. כתיבה של סיפור תמציתי כזה יכולה לעזור לנו ככותבים להיכנס לתוך הראש של המשתמשים שלנו, להבין אותם טוב יותר ולוודא שהכתיבה שלנו מותאמת להקשר שהם נמצאים בו.
ניקח דוגמה של ניווט בעזרת גוגל Maps. סיפור המשתמש ייראה פחות או יותר כך:
סיכום - כמשתמשת בגוגל Maps אני יכולה לנווט ליעד מסוים בעזרת שימוש בשורת החיפוש בממשק.
פירוט -
כדי לנווט ליעד, אני פותחת את האפליקציה ומקלידה את הכתובת הרצויה בשורת החיפוש. אני בוחרת את אחת מתוצאות החיפוש המוצגות מתחת לשורת החיפוש.
לאחר שבחרתי את הכתובת הרצויה, אני לוחצת על הכפתור "מסלול" שמעל פרטי הכתובת בצד שמאל, כדי לראות איך מגיעים ליעד.
לאחר שלחצתי על כפתור המסלול יוצגו לי המוצא (המקום שבו אני נמצאת עכשיו) והיעד (הכתובת שאליה אני רוצה להגיע) ומתחתיהם שורת אייקונים של אפשרויות הגעה שונות - ברכב, ברגל, ברכבת וכו' - עם הזמן המשוער שייקח המסלול בכל אחת מהאפשרויות.
כדי לבחור את דרך ההגעה שאשתמש בה, אני לוחצת על אחד האייקונים. לאחר הבחירה יוצגו לי אורך המסלול (בק"מ) והזמן המשוער שייקח לי עד להגעה ליעד.
כדי להתחיל בניווט אני לוחצת על הכפתור "התחלה".
לאחר שלחצתי על "התחלה" יוצגו ההוראות בראש המסך - לאן לפנות ומתי, ואילו הסיכום של אורך המסלול מבחינת זמן ומרחק יוצג בתחתית המסך.
כדי להפסיק את הניווט אני צריכה ללחוץ על כפתור "סיום".
כבר בשלב הזה, הבעיה הייתה נפתרת - אם סיפור המשתמש נכתב בעברית כמובן. השימוש במילה "צא" או "יציאה" באותו המשפט עם "ניווט" היה מדליק מיד נורת אזהרה. בנוסף, אם משתמשים בכפתור שעליו כתוב "התחלה" כדי להתחיל בניווט, למה שלא להשתמש בכפתור "סיום" כדי להפסיק אותו? במקרה הזה, גוגל החליפו בסופו של דבר את הכפתור בסימן X שמשמש סימן מוכר לסגירה או סיום של תהליך.
אם אתם סקרנים ובא לכם ללמוד יותר על המתודה של סיפורי משתמשים, הינה מאמר נחמד ולא ארוך שנותן קצת רקע.
4 - שמאל, ימין, שמאל
אומנם יש שפות נוספות שנכתבות מימין לשמאל, אבל כשמדובר בכתיבה לממשקים, אנחנו בדרך כלל שואבים מהאחות הגדולה, השפה האנגלית, וזה עשוי להיות מבלבל ולגרום לאיבוד אוריינטציה גם כשהממשק כולו כתוב בעברית.
דוגמה מצוינת היא דירוג בעזרת כוכבים - של בית מלון, מסעדה או אפילו נסיעה במונית. Gett מסתמכים מאוד על המשתמשים (הנוסעים) שלהם כדי לדרג את נהגי המוניות שעובדים איתם, ולכן מבקשים תמיד לדרג את הנסיעה בסיומה. האם תוכלו לעזור למשתמש המבולבל להבין איפה נמצא הדירוג הנמוך ואיפה נמצא הדירוג הגבוה?
הגדילו לעשות Gett ופתרו את התעלומה בעזרת מיקרו-קופי קטן ומדויק - הוספה של מספרים בתוך הכוכבים (אפילו שביאסו קצת עם הפנייה בלשון זכר).
גוגל Play פתרו את העניין על ידי מיקרו-קופי שמתווסף לאחר הלחיצה על הכוכב הרצוי:
היתרון בפתרון של Gett הוא ההופעה לפני הפעולה של המשתמשים, כך שאין שום אפשרות של תהייה שעלולה לגרום לבלבול ונטישה. היתרון בפתרון של גוגל הוא העזרה בהבנת המשמעות של הבחירה שלי. הכוכבים הם כמובן רק דוגמה, והבעיה הזו מופיעה בממשקים נוספים.
במקרה הזה, לצערי, אין כלל אצבע שעובד תמיד חוץ מפשוט להיות מודעים. מודעות לנושא הייחודי הזה ולמכשולים שהוא עלול להציב בפני המשתמשים שלנו תשפר את הסיכויים שלנו לזהות אותם ולהסיר אותם בעוד מועד.
השורה התחתונה
כמו שציינתי בהתחלה, עברית היא שפה נהדרת ואפילו כיפית. עדיין, חשוב להכיר ולהיות מודעים למאפיינים ייחודיים שעלולים להוליד טקסטים מוזרים או מבלבלים, במיוחד כשכותבים לממשק דיגיטלי. הינה סיכום של כמה טיפים מנצחים שיעזרו לצלוח את משימת הכתיבה הבאה:
תרגום וטרמינולוגיה - לא לתרגם בכל מחיר. יש מונח שמצריך תרגום אבל נשמע מוזר בעברית? נסו לחשוב אם אפשר להשתמש בתעתיק (לדוגמה: צ'אט), להשתמש במילה המקורית (לדוגמה: Sale) או להשתמש במילים אחרות שאינן תרגום מדויק, אבל מעבירות את אותה משמעות.
זכר ונקבה - הכי טוב להשתמש בפנייה ישירה ומתאימה למגדר של המשתמש או המשתמשת. אם אי אפשר, נסו להשתמש במילים א-מגדריות (כמו: איתך, שלך, הבנתי, רוצה לעשות X…). לא תופס? נסו להשתמש בשם הפועל או שם הפעולה - לסגור, לשמור, סגירה, שמירה. גם זה לא מתאים? אפשר להשתמש בלשון זכר רבים. זה לא כזה נורא.
הכי חשוב - לא לזגזג בין צורת הפנייה באותה שורה או פסקה, ואם מתאפשר - עדיף גם לא באותו עמוד.
כפל משמעות - השתמשו בסיפורי משתמש כדי להיכנס לראש של המשתמשים ולוודא שאתם מבינים את ההקשר שבתוכו הם פועלים. אם יש מאפיין או מאפיינת לפרויקט, היעזרו בהם. בדקו טוב-טוב אם יש מונח כלשהו שיכול להתפרש ביותר מדרך אחרת. אם כן, כדאי להחליף אותו או לחשוב על פתרון יצירתי שיבהיר למשתמשים למה התכוונתם.
מימין לשמאל - גם אם כל הממשק שלכם כתוב אך ורק בעברית, כדאי להיות מודעים לאלמנטים מסוימים שעלולים לבלבל מבחינת כיוון הקריאה, כמו מספרים, שעות או דירוג. ודאו שכיוון הקריאה ברור, כך שאם מדובר בדירוג למשל, יהיה ברור מהו הקצה הנמוך ומהו הקצה הגבוה.
קחו את זה בקלות - גם אם אתם הכותבים המוכשרים ביותר, מומחי חוויית משתמש ואלופים במיקרו-קופי, יש מצב שמה שכתבתם לא יצא בדיוק כמו שהתכוונתם. הכתיבה לממשקים דיגיטליים באופן כללי, ובעברית בפרט, לפעמים מזמנת לנו אתגרים שלא הצלחנו לצפות מראש. הינה דוגמה משעשעת מתוך גוגל Maps (סליחה גוגל!) שבה נתקל גלעד אלסטר, שהוא במקרה גם מנהל המיקרו-קופי של הכללית:
האם היה אפשר לצפות את התרחיש הזה מראש? נראה שלא.
האם אפשר למצוא פתרונות אחרים? נראה שכן, למשל: "פנה שמאלה כדי להישאר ברחוב (שם הרחוב)", "פנה שמאלה כדי להמשיך ל(שם הרחוב)" וכדומה.
האם זה מחייב שינוי? לא בטוח.
אחרי שעשינו כל מה שאפשר כדי להתחשב באתגרים ובמגבלות השפה, חשוב לא לקחת קשה מדי דברים שפספסנו (גם אם ירדו עלינו קצת בקבוצת המיקרו-קופי ;) ), והכי חשוב - לא לשכוח ליהנות מהכתיבה.
בהצלחה!
על הכותבת
ענבל רשף מתמחה באפיון חוויית המשתמש ובכתיבה לדיגיטל. עם רגליים שנטועות עמוק באנליזה ובמספרים וראש שנוגע בענני יצירתיות ופתרון בעיות, היא נלחמת באומץ למען ממשקים נוחים ומהנים יותר לשימוש. כל מה שעומד לרשותה הוא מוחה הקודח, הלפטופ שלה וקפה שהתקרר מהבוקר.